עומר התחיל את דרכו המוזיקלית בגיטרה, בז'אנר הרוק על תתי-הז'אנרים השונים, עם השפעה רבה מג'ימי הנדריקס, קורט קוביין (נירוונה), דייויד גילמור (פינק פלוייד) ואחרים. לאחר מכן הכיר עומר את סגנונות הבלוז והג'אז, עליו השפיעו בי.בי.קינג, אלברט קינג, אלברט איילר, צ'ארלס מינגוס, דייב ברובק ונוספים.
בכל אותה תקופה למד עומר אצל ארז סוטו בכרמיאל והרחיב את ידיעותיו המוזיקליות והידע הטכני על הגיטרה. בנוסף ללימודיו אצל ארז סוטו למד עומר בכוחות עצמו קריאת תווים ותאוריה של ג'אז והמוזיקה הקלה. לעזרתו לקח את הספרים: "האילתור בג'אז, יסודות ותאוריה" של רז יצחקי, "יסודות בהרמוניה של הג'אז והמוזיקה הקלה" של אלי בנקוט ועמיקם קימלמן בהוצאת "כנרת", "שיטה מודרנית לגיטרה" של ווילאם לוויט בהוצאת בארקלי, עומר גם למד על גיטרת באס, תוך התמקדות בסגנונות הג'אז.
לקראת גיל 24, התגלה לעומר עולם המוזיקה העתיקה דרך המוזיקאית ורד פורבס והכלי "ויולה דה גמבה" עליו היא מנגנת, עומר שאהב את נגינת הויול והמוזיקה העתיקה מתקופת הרנסאנס פנה אל דרך חדשה והחל בלימודי הלאוטה אצל ד"ר לוי שפטוביצקי ברחובות תוך התמקדות בתקופות ימי הביניים ורנסאנס. בנוסף ללימודים אצל ד"ר לוי שפטוביצקי, התחיל ללמוד עומר, שוב בכוחות עצמו, תאוריה והסטוריה של המוזיקה העתיקה דרך הספרים "ההסטוריה של המוזיקה המערבית" בהוצאת קיימבריג', "פרוש המוזיקה העתיקה" של רוברט דונינגטון, "פירוש המוזיקה של המאות ה17 וה18" של ארנולד דולמץ' וספרים ללימוד לאוטה שנכתבו ע"י מורים מהתקופה, כגון רוברט דאולנד עם ספרו "מגוון שיעורי לאוטה" ו"בית ספר למוזיקה" של תומאס רובינסון.
הלאוטה:
הלאוטה היא כלי נגינה עתיק, מקורה בעוד הערבי. ללאוטה יש שריגים (בדומה לגיטרה) והויא מסוגלת להפיק מספר צלילים בו זמנית (אקורדים). מיתרי הלאוטה באים בזוגות (פרט למיתר הראשון) ונקראים "קורסים", המספר נע בין 6 קורסים (סך הכל 13 מיתרים) לבין 13 קורסים (סך הכל 25 מיתרים) שהייתה נפוצה בתקופצו של יוהן סבסטיאן באך.בימי הביניים הגיעה הלאוטה אל אירופה ונעשה פופלארית בתקופת הרנסאנס בתור כלי סולו והן כלי ליווי.
מוזיקת הלאוטה העתיקה נכתבה בצורה הנקראית טבלטורה, בגרסתה הצרפתית של הטאבלטורה נכתבו אותיות המייצגות שריגים a ייצגה מיתר פתוח b שריג ראשון וכך הלאה (תוך דילוג על האות j) בגרסה האיטלקית נכתבו מספרים על המיתרים, השיטה הנהוגה כיום מזכירה אותה אך בה סדר הכתיבה הפוך. בגרסה האיטלקית המיתר בעל הצליל הגבוה יותר נכתב גבוה וההפך. קיימת גם שיטה גרמנית לכתיבת טאבלטורה, אך היא משומשת פחות ופחות נוחה לקריאה מאשר חברותיה.
מלחינים אשר משפיעים רבות על נגינתו והלחנתו של עומר הם ג’ון דאונלד (1536-1626) מאנגליה , האנס ניוסלדר (1508-1563) מגרמניה, ג’ון אמברוזיו דלזה ( 1508-15xx) מאיטליה, פרצ’סקו קנובה דה מילאנו (1497-1543) מאיטליה ומלחינים אנונימיים מתקופת ימי הביניים.
הגיטרה:
הגיטרה הקלאסית המצויה כיום היא התפתחות של גיטרת הבארוק, כיום לגיטרה יש שישה מיתרים עם גוף רחב וגב שטוח המאפשר אחיזה נוחה יותר. לגיטרה יש שישה מיתרים, שלושה מיתרי ליווי שלרוב עשויים מניילון (ניתן למצוא גם מיתרי מעי לגיטרה) ושלושת מיתרי הבאס מלופפים מתכת. הגיטרה גם היא משורגת וניתן לנגן בה הן באצבעות והן במפרט. על הגיטרה ניתן לנגן גם בתור כלי סולו וגם בתור כלי ליווי.
מוזיקה לגיטרה כיום נכתבת בשתי שיטות עיקריות: תיווי סטדרטי, הצליל הגבוה יותר מופיע גבוה יותר על החמשה, במפתח סול והצלילים הנמוכים נכתבים נמוך יותר. הטאבלטורה המודרנית למעשה התפתחת יחד עם התפתחות המחשבים והאינטרנט, כיוון שלמחשבים אין אפשרות לכתוב ולקרוא תיווי ללא תוכנת עזר, התפתחה השיטה הדומה לטאבלטורה האיטלקית, רק הפוכה ממנה.
מהגיטרה הקלאסית התפתחה הגיטרה האקוסטית, בעלת מיתרי מתכת (יש גם בעלות מיתרי ניילון), לרוב גיטרות אלו הן גם עם פיקאפ אשר קולט את הצליל ומעביר אותו לאות חשמלי ולמגבר, גיטרות אלו הן בעל גוף חזק יותר וצוואר ארוך במקצת (14 שריגים במקום 12)
הגיטרה החשמלית גם היא מגיעה עם מיתרי מתכת, אך בניגוד לגיטרה אקוסטית וקלאסית אין לה לרוב תיבת תהודה והיא מחייבת שימוש במגבר. לגיטרות החשמליות יש בין 21 ל24 שריגים. נהוג לחבר גיטרה חשמלית לאפקטים על מנת להעשיר את אפשרויות הצלילים ולבצע דברים מיוחדים פרט לצליל הבסיסי של הגיטרה.
גיטרת הבאס היא למעשה התפתחות של הצ'לו והקונטרה-באס, היא כתובה במפתח פה, וכל מיתריה עשויים ממתכת ושימוש במגבר הוא חובה. הנגינה בה מתבצעת באמצעות מפרט או עם האצבעות, בדומה לצ'לו ולקונטרה-באס גם לגיטרת הבאס יש ארבעה מיתרים.
כיום עומר מלמד צעירים אחרים על גיטרה וגיטרת באס, ותאוריה של הג'אז והמוזיקה הקלה. את זמנו החופשי משקיע עומר בפרוייקטים במוזיקה עתיקה שיתפרסמו בעתיד.
הציוד אשר נמצא ברשותו של עומר כיום:
לאוטה 7 קורס, מודל C34 של האנס פריי, נבנה ע"י ג'ימס מאריג'
גיטרה קלאסית - של חברת סרנה דגם SG-0
גיטרה חשמלית מדגם SG סטדרט של חברת "גיבסון"
גיטרת באס, בניה עצמית, בסגנון ג'אז באס של פנדר
מגבר AS50R של חברת מרשל
בכל אותה תקופה למד עומר אצל ארז סוטו בכרמיאל והרחיב את ידיעותיו המוזיקליות והידע הטכני על הגיטרה. בנוסף ללימודיו אצל ארז סוטו למד עומר בכוחות עצמו קריאת תווים ותאוריה של ג'אז והמוזיקה הקלה. לעזרתו לקח את הספרים: "האילתור בג'אז, יסודות ותאוריה" של רז יצחקי, "יסודות בהרמוניה של הג'אז והמוזיקה הקלה" של אלי בנקוט ועמיקם קימלמן בהוצאת "כנרת", "שיטה מודרנית לגיטרה" של ווילאם לוויט בהוצאת בארקלי, עומר גם למד על גיטרת באס, תוך התמקדות בסגנונות הג'אז.
לקראת גיל 24, התגלה לעומר עולם המוזיקה העתיקה דרך המוזיקאית ורד פורבס והכלי "ויולה דה גמבה" עליו היא מנגנת, עומר שאהב את נגינת הויול והמוזיקה העתיקה מתקופת הרנסאנס פנה אל דרך חדשה והחל בלימודי הלאוטה אצל ד"ר לוי שפטוביצקי ברחובות תוך התמקדות בתקופות ימי הביניים ורנסאנס. בנוסף ללימודים אצל ד"ר לוי שפטוביצקי, התחיל ללמוד עומר, שוב בכוחות עצמו, תאוריה והסטוריה של המוזיקה העתיקה דרך הספרים "ההסטוריה של המוזיקה המערבית" בהוצאת קיימבריג', "פרוש המוזיקה העתיקה" של רוברט דונינגטון, "פירוש המוזיקה של המאות ה17 וה18" של ארנולד דולמץ' וספרים ללימוד לאוטה שנכתבו ע"י מורים מהתקופה, כגון רוברט דאולנד עם ספרו "מגוון שיעורי לאוטה" ו"בית ספר למוזיקה" של תומאס רובינסון.
הלאוטה:
הלאוטה היא כלי נגינה עתיק, מקורה בעוד הערבי. ללאוטה יש שריגים (בדומה לגיטרה) והויא מסוגלת להפיק מספר צלילים בו זמנית (אקורדים). מיתרי הלאוטה באים בזוגות (פרט למיתר הראשון) ונקראים "קורסים", המספר נע בין 6 קורסים (סך הכל 13 מיתרים) לבין 13 קורסים (סך הכל 25 מיתרים) שהייתה נפוצה בתקופצו של יוהן סבסטיאן באך.בימי הביניים הגיעה הלאוטה אל אירופה ונעשה פופלארית בתקופת הרנסאנס בתור כלי סולו והן כלי ליווי.
מוזיקת הלאוטה העתיקה נכתבה בצורה הנקראית טבלטורה, בגרסתה הצרפתית של הטאבלטורה נכתבו אותיות המייצגות שריגים a ייצגה מיתר פתוח b שריג ראשון וכך הלאה (תוך דילוג על האות j) בגרסה האיטלקית נכתבו מספרים על המיתרים, השיטה הנהוגה כיום מזכירה אותה אך בה סדר הכתיבה הפוך. בגרסה האיטלקית המיתר בעל הצליל הגבוה יותר נכתב גבוה וההפך. קיימת גם שיטה גרמנית לכתיבת טאבלטורה, אך היא משומשת פחות ופחות נוחה לקריאה מאשר חברותיה.
מלחינים אשר משפיעים רבות על נגינתו והלחנתו של עומר הם ג’ון דאונלד (1536-1626) מאנגליה , האנס ניוסלדר (1508-1563) מגרמניה, ג’ון אמברוזיו דלזה ( 1508-15xx) מאיטליה, פרצ’סקו קנובה דה מילאנו (1497-1543) מאיטליה ומלחינים אנונימיים מתקופת ימי הביניים.
הגיטרה:
הגיטרה הקלאסית המצויה כיום היא התפתחות של גיטרת הבארוק, כיום לגיטרה יש שישה מיתרים עם גוף רחב וגב שטוח המאפשר אחיזה נוחה יותר. לגיטרה יש שישה מיתרים, שלושה מיתרי ליווי שלרוב עשויים מניילון (ניתן למצוא גם מיתרי מעי לגיטרה) ושלושת מיתרי הבאס מלופפים מתכת. הגיטרה גם היא משורגת וניתן לנגן בה הן באצבעות והן במפרט. על הגיטרה ניתן לנגן גם בתור כלי סולו וגם בתור כלי ליווי.
מוזיקה לגיטרה כיום נכתבת בשתי שיטות עיקריות: תיווי סטדרטי, הצליל הגבוה יותר מופיע גבוה יותר על החמשה, במפתח סול והצלילים הנמוכים נכתבים נמוך יותר. הטאבלטורה המודרנית למעשה התפתחת יחד עם התפתחות המחשבים והאינטרנט, כיוון שלמחשבים אין אפשרות לכתוב ולקרוא תיווי ללא תוכנת עזר, התפתחה השיטה הדומה לטאבלטורה האיטלקית, רק הפוכה ממנה.
מהגיטרה הקלאסית התפתחה הגיטרה האקוסטית, בעלת מיתרי מתכת (יש גם בעלות מיתרי ניילון), לרוב גיטרות אלו הן גם עם פיקאפ אשר קולט את הצליל ומעביר אותו לאות חשמלי ולמגבר, גיטרות אלו הן בעל גוף חזק יותר וצוואר ארוך במקצת (14 שריגים במקום 12)
הגיטרה החשמלית גם היא מגיעה עם מיתרי מתכת, אך בניגוד לגיטרה אקוסטית וקלאסית אין לה לרוב תיבת תהודה והיא מחייבת שימוש במגבר. לגיטרות החשמליות יש בין 21 ל24 שריגים. נהוג לחבר גיטרה חשמלית לאפקטים על מנת להעשיר את אפשרויות הצלילים ולבצע דברים מיוחדים פרט לצליל הבסיסי של הגיטרה.
גיטרת הבאס היא למעשה התפתחות של הצ'לו והקונטרה-באס, היא כתובה במפתח פה, וכל מיתריה עשויים ממתכת ושימוש במגבר הוא חובה. הנגינה בה מתבצעת באמצעות מפרט או עם האצבעות, בדומה לצ'לו ולקונטרה-באס גם לגיטרת הבאס יש ארבעה מיתרים.
כיום עומר מלמד צעירים אחרים על גיטרה וגיטרת באס, ותאוריה של הג'אז והמוזיקה הקלה. את זמנו החופשי משקיע עומר בפרוייקטים במוזיקה עתיקה שיתפרסמו בעתיד.
הציוד אשר נמצא ברשותו של עומר כיום:
לאוטה 7 קורס, מודל C34 של האנס פריי, נבנה ע"י ג'ימס מאריג'
גיטרה קלאסית - של חברת סרנה דגם SG-0
גיטרה חשמלית מדגם SG סטדרט של חברת "גיבסון"
גיטרת באס, בניה עצמית, בסגנון ג'אז באס של פנדר
מגבר AS50R של חברת מרשל